גז"ד למורשעים בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות על רקע כבוד המשפחה

א.         הכרעת הדין

הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום המתוקן כמפורט להלן:

1.         ב- 20/7/07 בסביבות השעה 14:00 עמד עמאד מרעי (להלן: "עמאד"), בסמוך לבנק מרכנתיל דיסקונט שבכפר יאסיף.

2.         שני הנאשמים הבחינו בעמאד ממרפסת הבית בו שהו והחליטו לתקוף אותו ולגרום לו לחבלות חמורות וזאת כדי ללמדו לקח על רקע חשדם כי נהג שלא כראוי עם אחת מבנות משפחתם, מוקדם יותר באותו יום.

3.         הנאשמים התקרבו לעמאד, הטיחו בו את חשדותיהם בו ובהמשך לכך חבלו בו, בצוותא חדא, בראשו ובפלג גופו העליון, כשהם גורמים לו לחבלות חמורות.

4.         כתוצאה ממעשי הנאשמים כמתואר לעיל, נגרמו לעמאד חבלות קשות: המטומה אפידורלית חריפה במוח משמאל, דליפת נוזל דמי מאוזן שמאל, שבר בגולגולת, שברים בצלעות, קרע בריאה ושבר בשכם שמאל. עמאד הובהל לבית החולים בנהריה, שם עבר ניתוח לניקוז דימום מוחי ובהמשך הועבר לבית החולים רמב"ם, שם עבר ניתוח נוסף של ניקוז המטומה אפידורלית וכן ניקוז בבית החזה משמאל.

לפיכך הורשעו הנאשמים בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 335(א)(2) + 333 + 29 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

ב.         תסקירי שירות המבחן

מתסקיר שירות המבחן אודות נאשם 1 עולה כי הנאשם כבן 33 ואב ל- 4 ילדים.

בני משפחתו של הנאשם (אשתו ואמו) תארו את הנאשם כאדם אחראי ונורמטיבי. הנאשם מנהל אורח חיים דתי והוא חסר עבר פלילי.

התנהגותו בארוע נשוא תיק זה, הנה לדבריו בתגובה ליחס המתלונן כלפי גיסתו, אותה הטריד מינית.

הנאשם ביטא חרטה עמוקה בגין התנהגותו ושירות המבחן התרשם כי חרטתו- חרטה כנה היא. ניכר בו כי הוא מבוהל מעוצמת הפגיעה במתלונן והוא מודע לכך שיכל לפעול אחרת ע"י הגשת תלונה במשטרה.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם פעל מתוך תחושה כי "כבודו הגברי והמשפחתי הופר". אליבא דשירות המבחן, הנאשם למד לקח משמעותי מארוע, שיש בו כדי להרתיעו מהישנות מעשים כגון דא בעתיד.

לסיכום, סבר שירות המבחן, כי קיים פער בין אורח חייו של הנאשם לבין אופייה והשלכותיה של הסתבכותו בתיק זה. בשל חומרת העבירה והשלכותיה הקשות לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית לגבי הנאשם אך סבר, כי יש מקום להתחשב בעת גזירת דינו של הנאשם בגילו, במעמדו כאב וכמפרנס יחיד של משפחתו וכן בביטויי החרטה מצידו. שירות המבחן המליץ שאם יוטל על הנאשם עונש מאסר, אזי לא יוטל עליו עונש מאסר לריצוי בפועל לתקופה ממושכת. עוד המליץ שירות המבחן, לחייב הנאשם בתשלום פיצוי למתלונן.

מתסקיר שירות המבחן אודות נאשם 2 עולה, כי הנאשם כבן 26. בני משפחת הנאשם תארו אותו כאדם אחראי ובעל משמעת עצמית. הנאשם חסר עבר פלילי.

הנאשם ביטא חרטה על מעשיו ומסר שנהג מתוך תחושת פגיעה בכבוד משפחתו, לאחר שהמתלונן הטריד מינית את אשת בן דודו.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם הנו אדם נורמטיבי ונוטה לפעול למען אחרים. נראה, כי במקרה זה נגרר הנאשם ופעל מבלי לחשוב ולהפעיל שיקול דעת. הנאשם למד לקחו ואין סכנה להישנות מקרים דומים בעתיד ברמה המצריכה התערבות טיפולית.

לפיכך, ולנוכח חומרת העבירה בה הורשע הנאשם והשלכותיה הקשות על המתלונן, לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית אודות הנאשם. שירות המבחן סבר כי בבוא ביהמ"ש לגזור את דינו של הנאשם, יש להתחשב בנתוניו האישיים כמפורט לעיל ובחרטתו. כן המליץ, כי אם יוטל על הנאשם מאסר בפועל, אזי לא יהא המאסר לתקופה ממושכת. עוד סבר שירות המבחן, כי יש לחייב הנאשם בתשלום פיצוי למתלונן, אותו ישלם בתום ריצוי עונשו.

ג.          ראיות וטיעוני ב"כ הצדדים